לפני שנים נתקלתי בסרט ביוטיוב שדיבר על התקרקעות (grounding) והייתי מרותקת.

זה היה סיפור של אדם שחלה והחליט לשכב באדמה ביער שקרוב לביתו כל יום והוא הבריא.

הוא הופתע מהתוצאה והתחיל לחקור.

הוא הציע לאנשים בקהילה שלו שסבלו מכל מיני מכאובים ומחלות לעשות אותו הדבר וגם הם חוו שיפור במצבם ואף ריפוי.

‍

כאוהבת בריאות ופשטות אהבתי מאוד את הרעיון.

מאז עולם ההתקרקעות (הארקה) התפתח והיום כבר יש מחקרים בנושא והרבה מדברים על כך.

יש ,למשל, מחקר שמעיד על שיפור עור הפנים אם מבלים זמן מה בכפות רגליים חשופות על אדמה/דשא כל יום.

ישנם מחקרים המציעים שהתקרקעות יכולה להפחית דלקתיות בגוף, כאבים כרוניים, להפחית קורטיזול (הורמון לחץ), לשפר את תפקוד המערכת החיסונית, לרפא פצעים מהר יותר ולתת לנו יותר אנרגיה.

‍

אז מה קורה שם בדיוק? בין הגוף שלנו לאדמה?

ובכן, כשאנחנו מחברים את הגוף שלנו למטען האנרגטי של כדור הארץ מתרחש קסם.

ואולי לא כל כך קסם כמו היופי של הטבע.

הריי אם תחשבו על זה נעליים קיימות מאזור 8000 לפני הספירה, וגם אז הן היו עשויות מחומרים טבעיים כמו קליפות עצים ומאוחר יותר עור.

האדם קיים כבר בין 5-7 מליון שנים אז היינו יחפים יותר זמן משהיינו עם נעליים, בטח כאלו שמבודדות אותנו מכדור הארץ עם סוליות קשיחות שעשויות מחומרים סינטטים.

הגוף שלנו נועד לעבוד עם הטבע ולקבל מהטבע, וכמה נחמד שאנחנו לא חייבות לוותר על האהבה שלנו לנעליים כדי להנות ממה שיש להתקרקעות להציע, מספיק כמה דקות ביום ואנחנו כבר נהנות מיתרונות.

מחקר אחר מציע 10 דקות ביום של מגע עם הקרקע ויותר אם אפשר.

‍

אז איך זה עובד?

היות ובעולם המודרני אנחנו פחות במגע ישיר עם האדמה הגוף שלנו צובר מטען חשמל סטטי חיובי שאין לו דרך להתפרק החוצה.

כשאנחנו במגע עם האדמה (הארקה) נקלטים אלקטרוניים שליליים מהאדמה ומאזנים אותנו.

‍

לסיכום, כשיוצא ומתאפשר לך חלצי נעליים ואפשרי לאדמה לדגדג לך את הבהונות.

אולי לא ייצא לך כל יום אבל כשאת יורדת לגינה עם הבייבי, או לחוף הים או לחצר של הבית תני לעצמך, ואולי גם לבייבי, רגע בלי נעליים, קחי כמה נשימות, התחברי לטבע.

התחברי לעצמך.