מה את מרגישה כשאת קוראת את המשפט הזה?

אותי זה בעיקר מרגיז.

‍

נתחיל בעובדות- התינוקות שלנו מחוברים אלינו בחבל הטבור במשך 9 חודשים, מרגישים כל דבר שאנחנו מרגישות, חווים אותנו מבפנים.

הקשר הזה לא ניתק רק משום שחבל התבור נחתך.

בשנה הראשונה לחייו מחוץ לרחם התינוק לא רואה הפרדה בינו לביננו, מבחינתו אנחנו עדיין אחד.

התינוקות שלנו גם מרגישים אותנו, הווה אומר מרגישים את מה שאנחנו מרגישות.

הם מרגישים כשאנחנו מתוסכלות, כועסות, עצובות, מרוגזות ולילדים בכללי יש נטייה, דיי אנושית, לחשוב שהכל קשור בהם.

כשהתינוק שלנו לא נרדם, מיילל בידיים וכלום לא עוזר, הוא חווה תסכול. כשהוא מרגישה בנוסף לזה את התסכול שלנו הוא נכנס ליותר סטרס מה שגורם לו להמשיך לא להרדם.

פה כבר נוצר כדור שלג כי אנחנו נעשות יותר ויותר חסרות סבלנות והוא יותר לחוץ ועייף והכל רק מדרדר.

‍

אז נכון, כשאת רגועה התינוק רגוע, יותר.

אבל זה לא תמיד אפשרי.

הריי לא מדובר במתג הדלקה וכיבוי.

לפעמים התסכול שלנו כל כך גדול וזה כל מה שאנחנו רואות באותו הרגע, אז עם כמה שטוב ויפה להגיד את כל מה שכתבתי לעיל כשאני רגועה, ברגעי העומס זה לא מה שצף בתודעה.

וזו בדיוק הסיבה שבגללה מאוד קשה ומרגיז לשמוע את המשפט הזה מאחרים סביבך כשקשה לך וכשהתינוק שלך לא רגוע ולא עוזר שום שיר או נענוע שאת עושה.

‍

ראשית, חשוב לי להגיד לך שאין אמא שתמיד סבלנית ומכילה.

לכל אחת מאיתנו יש את הרגע הזה שבו היא פשוט לא יכולה להכיל יותר.

יש כאלו שזה קורה להן פחות מלאחרות, אבל זה קורה לכולן.

ברגע הזה הדבר הכי טוב עבורך ועבור התינוק שלך הוא לקחת את עצמך מהסיטואציה.

אם יש מישהו שיכול להחליף אותך, ולו לכמה דקות, גם אם זה אומר שהתינוק יצרח עד לב שמיים כי הלכת, זה עדיף על פני להשאר שם בתוך מערבולת התסכול.

אם אין מישהו בסביבה את יכולה להשאיר את התינוק במקום בטוח, כמו במיטה שלו, וללכת לחדר אחר, רק לכמה רגעים, את יכולה גם להגיד לו שאת עוד רגע חוזרת והוא יביע את מורת הרוח שלו וזה בסדר.

הוא יפסיד הרבה יותר אם תשארי שם כועסת, מתוסכלת ומיואשת מאשר אם תצאי לחמש דקות, תשימי שיר שאת אוהבת, תצרחי לתוך כרית, תנשמי עוד כמה נשימות עמוקות ותחזרי להתמודד עם המצב.

את יכולה גם להגיד לתינוק שלך לפני שאת יוצאת שאת תחזרי עוד כמה רגעים ושאת אוהבת אותו, אולי נדמה לך שהוא לא מבין אבל יש מסרים שעוברים גם בלי שהתינוק מבין כל מילה.

‍

לא תמיד תחזרי לחדר ותהיי לגמרי בריסט, רגועה ושלווה, אבל בטוח תיהיי קצת אחרת ממה שהיית כשיצאת, כי לקחת רגע לעצמך.

דאגת לרגע לצרכים שלך.

יש לזה משמעות והשפעה.

גם התינוק שלך לומד שלפעמים, ברגעים קשים, צריך לקחת מרחק ואז לנסות שוב כשמרגישים קצת אחרת.

‍

כשאת רגועה באמת התינוק יותר רגוע, אבל לפעמים זה לא ייצא וזה בסדר.

לפעמים הוא ירדם כשאת כבר ממש עצבנית וזה בסדר.

מחר יום חדש ותוכלי לנסות אחרת מחר.

‍