10 דרכים למלא את הקנקן שלך
כשהקנקן ריק אין מה למזוג.
פעמים רבות כאמהות, בייחוד לתינוקות, אנחנו נעות על אדים.
חוסר שינה, תזונה לקויה לעיתים, דאגות, חוסר פנאי וכל שאר הדרישות של אמהות לתינוק לוקחים את מחירם ואנו נותרות ריקות מאנרגיות.
אבל אין ברירה, יש תינוק שזקוק לנו 24/7 ואנחנו לא באמת יכולות פשוט לעצור הכל.
אז לפעמים תגיע מחלה ותפיל אותנו למיטה, בעל כורחנו, ולפעמים אנחנו מתעצבנות על כל אחד וכל דבר והופכות לפקעת של תסכול.
למלא את הקנקן האישי שלנו זה דבר כל כך חשוב בהורות ובחיים בכלל, שקל לפספס בחיים העמוסים של ההורות.
זה חשוב כי על מנת שיהיה לנו מה לתת אנחנו צריכות להיות קודם כל מלאות.
כשאנחנו מרוקנות אך עדיין מצפות מעצמנו לתת אנחנו מתישות את עצמנו,פועלות בלי שמחה, מתקשות להיום בנוכחות רגועה עם הסובבים אותנו ובעצם מאבדות את ההנאה ממה שנוכח בחיינו.
אז נכון, שבוע של שינה רצופה כנראה שלא תוכלי לתת לעצמך.
עם זאת, ישנן דרכים אחרות שבהן את יכולה למלא לעצמך את המצברים, במנות קטנות.
בכל שלב של התינוקות שלנו יש ימים יותר נינוחים וימים יותר מאתגרים.
ראשית, טוב לזהות את זה ולהיות במודעות לזה.
אם כרגע את בימים מרוקנים ואין לך שניה לנשום כי הוא מוציא שיניים וכל הזמן על הידיים, זה בסדר. זכרי שזה ישתנה ממש עוד יום- יומיים, ואז תוכלי לקחת לעצמך בועת זמן קטנה להתאוששות.
איך אפשר למלא את הקנקן במנות קטנות?
- לטייל עם העגלה/מנשא במקומות עם טבע שממלאים אותך וגם מאפשרים לך רגע של ניתוק וחיבור לטבע, כמו ים או פארק, רצוי גם להיות יחפה ובמגע עם הקרקע כמה דקות.
- לעשות קצת מתיחות/יוגה בבקרים שהתינוק מתעורר מוקדם או בערב אחריי שהוא נרדם.
- לשים שיר שאת אוהבת ולרקוד מכל הלב, להתקלח עם מוזיקה שאת אוהבת או להכין לעצמך פלייליסט מרים לרגעים שמאתגרים אותך. למוזיקה יש עוצמה, שירים מפעילים אותנו רגשית ולפעמים מספיק ש״נכריח״ את עצמנו להקשיב לשיר שעושה לנו חשק לשיר וכבר נרגיש קצת יותר אופטימיות.
- אם את מחוברת לבריאה ישנו כלי שנקרא התבודדות. מדובר בממש טיפול עצמי. כל מה שאת צריכה זה כמה דקות של פרטיות (אפשרי גם עם תינוק במנשא, מנסיון) ולדבר בקול רם את מה שעובר עליך, עדיף בחוץ בקרבת טבע כלשהו. יש משהו בלדבר את התסכולים שלנו והרגשות הכמוסים שלנו בקול רם שנותן פורקן ושחרור עוצמתי.
- כשהתינוק ישן קחי זמן לעצמך. בלי עבודות בית, בישולים וטלפונים. לפחות חצי שעה שבה את עושה משהו שאת אוהבת- קוראת, צופה בסדרה, מציירת, לא חשוב מה, העיקר שמדובר בזמן שייעדת לעצמך והוא בעדיפות עליונה. זה לא חייב לקרות כל יום אבל אפילו פעם או פעמיים בשבוע ייתנו לך המון.
- שיחה טובה עם החברה הזו שאת יכולה להגיד לה הכל, את כל הרגשות שעוברים עלייך, בכנות ברוטלית. החברה הזו שלא תשפוט ותמיד תהיה שם.
- ליווי רגשי. לפעמים הכל מציף אותנו יותר מידיי ואנחנו זקוקות להנחייה חיצונית לראות את הטוב ולעבור דרך המאתגר. לא תמיד השיחה עם החברה הכי טובה או הבן זוג יספיקו כדי לשחרר את המטען שיושב עלינו.
- פעילות גופנית. כולנו כבר יודעים את הערך של אנדרופינים ואת העובדה שהם מציפים אותנו אחריי פעילות גופנית. כאמהות לתינוקות יש לפעילות הגופנית עוד צדדים. זהו זמן עבורך שמאפשר ניתוק והתרכזות בפעילות אחרת שלא קשורה בטיפול בתינוק ואנחנו מרגישות טוב יותר כשהגוף שלנו, אט אט, נראה יותר ויותר כמו שהכרנו אותו לפני ההריון. אולי האגן לעולם לא יהיה כמו שהוא היה אבל דברים אחרים יכולים לחזור לעצמם ועצם פינוי הזמן לטובת פעילות גופנית כבר עושה לנו תחושה טובה, כי אחנו דואגות לעצמנו ונותנות לצרכים שלנו מקום.
- לשיר. באוטו, במקלחת, סתם ככה בבית. שירה מרוממת את הנפש, בנוסף, כשאנחנו שרות אנחנו מתמקדות מחשבתית בשיר ובאופן הזה מסיחות את עצמנו ממחשבות טורדניות. ישנם אשראמים בהודו בהם מתחילים את היום עם שעה של שירת מנטרות, בדיוק מהסיבות האלו. ככה אנחנו מתחילים את היום ממוקדים, שמחים ונקיים יותר.
- הרגלים טובים. נכון שהשינה לא בשליטתך כרגע ויש לשינה הגרועה הזו השפעה על מצב הרוח שלך. עם זאת ישנם דברים שיש לך שליטה עליהם כמו התזונה שלך, מחקרים היום מדברים על כך שהמוח והקיבה מתקשרים בינהם והתקשורת הזו עובדת טוב כשישנם מספיק חיידקים טובים במערכת העיכול. תזונה טובה לא תרפא דיכאון חמור אולם היא בהחלט יכולה לתמוך בך אם את חווה ימים של מצב רוח מדוכדך.
היתה באפשרותי הבחירה להשאיר את הילדים שלי איתי בבית לתקופת זמן ארוכה.
זו היתה מתנה שנתתי לי ולהם, אני זכיתי לראות את כל הדברים הראשונים והם זכו לקבל אותנו נוכחים מאוד.
עם זאת, היו רגעים רבים בהם הרגשתי שאני נעלמת לעצמי, שאני שוכחת מה אני אוהבת לעשות, שאין לי שום דבר לדבר עליו חוץ מהתינוק הזה ומה הוא עשה היום או איך ישנתי.
אט אט הבנתי שאני חייבת לדאוג לזמן לעצמי, זמן לעשות דברים שאני אוהבת, ולא רק בין לבין, כשיוצא, אלא לפנות לזה זמן.
בדיוק כמו שאנחנו דואגים לפנות זמן למערכת היחסים שלנו ולדייט.
כשאני מפנה זמן באופן אקטיבי, בוחרת בעצמי, יש לזה השפעה ישירה על איך שאני מרגישה.
זה לא חייב להיות גדול, לפעמים זו מדיטציה בבוקר או מקלחת וזה כבר מספיק כדי לתת לי את התחושה שלא שמתי את עצמי בסוף סדר העדיפויות.
את חשֿובה.
נכון את אמא ויש לך אחריות, אולם האחריות הזו היא גם כלפי עצמך.
אם את מרוקנת את קצרה יותר, חסרת נחת יותר, חסרת סבלנות יותר.
כל אלו ממשיכים את כדור השלג שמוביל להתנהגות שאת לא אוהבת, שמובילה לרגשי אשם וביקורת עצמית.
כמו שאומרים ברפואת המזרח, רפואה מונעת עדיפה על רפואה מטפלת, אם אפשר.
