הריון זה לא מחלה!

אמרה לי אמא שלי לאורך כל ההריון הראשון שלי.

עם זאת, לפעמים זה מרגיש ככה, לא?

לפעמים החולשה, הבחילות, כאב הגב, אי נוחות כללית, קושי לישון כולם מרגישים כמו מחלה מתמשכת ומתישה.

מזל שיש את התחושות האחרות, כמו הפרפרים בבטן, שמזכירות לנו למה כל זה שווה את זה וזה בעצם קסום.

‍

אחריי הלידה, בנוסף להתאוששות הפיזית שלנו, אנחנו צריכות להתמודד עם תינוק חסר ישע עם מערכת חיסונית חלשה.

השנתיים הראשונות של התינוקות רוויות בשפעות, התקררויות, וירוסי בטן ושאר הכיף ואנחנו עוברות את זה איתם.

קודם בתמיכה הלא נגמרת, ידיים בלי די וטיולי מצד לצד בבית כל הלילה, והרבה פעמים בדיוק כשהם משתפרים אנחנו חולות בעצמנו ואין מי שישא אותנו בידיים וינענע אותנו עד שנחלים.

המעגל הזה יכול להיות כל כך מתסכל ומייגע.

לפעמים גם מכעיס.

עד שילדתי היו חורפים שלמים שחוץ מצינון קל לא הייתי חולה בכלל.

אחריי הלידה הראשונה נגמרה החסינות והגוף כמו קרס לנוכח כל התקררות קלה.

‍

להבין מה קורה לנו בתוך הגוף יכול לעזור לנו להיות יותר בחמלה ורכות כלפיי המחלות והחולשה הפיזית שלנו.

‍

ראשית, אנחנו לא ישנות טוב וכולנו יודעות שזו התרופה הטובה ביותר.

עצם השינה המקוטעת והגרועה מייצרת קרקע פורה להתפתחות מחלות.

‍

שנית, השינוי הפיזי שלנו מתחיל, באופן טבעי, בהריון.

כדי שהגוף לא ידחה את העובר, שבחציו הוא ביצית מקומית ובחציו זרע חיצוני, המערכת ההורמונלית המורכבת שלנו מייצרת שינויים, שכתופעת לוואי גם משפיעים על הקלות שבה אישה בהריון יכולה ״לתפוס״ מחלות ויראליות.

השינויים קורים, בין היתר, בכמות תאי הדם הלבנים השונים שאחראים על המלחמה במחלות.

חלק מהתאים האלו מצטברים בשילייה וברחם כדי לתמוך בתפקוד יעיל של השיליה בהזנה של העובר וסילוק הפסולת.

השינויים ההורמונליים משנים גם את המטבוליזם שלנו, מה שמשפיע גם על המצב הנפשי שלנו.

‍

אחריי הלידה ההורמונים לא חוזרים מיד לתפקודם כבימים שלפני ההריון, לוקח לגוף זמן לשנות שוב את מהלך ההורמונים, ואם את מניקה אז השינוי ההורמונלי לא יקרה במשך יותר זמן.

המחקרים עדיין לא רבים בנושא ויש עוד מה לגלות, אבל בינתיים אנחנו יודעים מספיק כדי להבין שהמערכת החיסונית שלנו בהחלט מושפעת במהלך ההריון ואחריו ומשאירה אותנו חשופה יותר לוירוסים זדוניים.

‍

לנשים אחריי לידה יש סיכוי גבוה יותר לחוות חרדה, דיכאון ודכדוך. 

במקביל, המחקרים המתקדמים היום רואים קשר ישיר בין הפלורה של המעיים (המיקרוביום, החיידקים שחיים בתוכנו) למערכת החיסונית והחוסן המנטלי שלנו. 

יש הקוראים לקיבה המוח השני שלנו.

על כן, אם נזין את עצמנו בצורה המטיבה ביותר נחזק את מערכת החיסון שלנו.

‍

עד כאן לחלק העיוני, כעת נעבור למעשי, הריי לא הגעת עד לכאן כדי להרגיש תבוסה.

יש מה לעשות!

ישנן דרכים טבעיות שבהן אנחנו יכולות לחזק את עצמנו במהלך ואחריי ההריון שיתרמו גם לתינוקות שלנו.

‍

אכילה מאוזנת

‍

מה זה אומר? 

כמובן סיבים וויטמינים מפירות וירקות, מינימום מזון מעובד, מינימום סוכר לבן ופחמימות ריקות.

אם את ניזונה ממזון מן החי האידיאל הוא לרכוש בשר וביצי חופש ודגי ים. כמובן שזה לא כל כך פשוט אז מה שאפשרי.

אגוזים למיניהם נותנים אנרגיה ושומן בריא לגוף.

בעולם מושלמת נרצה להפחית כמה שיותר בפחמימות וסוכרים פשוטים בכלל אבל זה, עבורי, משימה בלתי אפשרית כשיש חוסר שינה ברקע, אז לשיקולך.

מזונות בבישול ארוך, במיוחד בימי החורף הקרים, יחממו את הגוף מבפנים ויאפשרו למערכת העיכול לפרק בקלות יחסית את המזון.

‍

כרוב פרוביוטי

כרוב מותסס הוא הפרוביוטיקה הטבעית הכי טובה שיש. מזון שאנחנו אוכלים נספג הרבה יותר טוב בגוף מכל תוסף שניקח וזוהי דרך פלאית ופשוטה לשקם את הפלורה של המעיים ולחזק אותה.

 המתכון פשו ואת יכולה למצוא אותו כאן.

‍

ציר עצמות

במסורות הרפואה הסינית וההודית השתמשו בציר עצמות לתמוך באנשים חלשים, חולים במחלות כרוניות, חיזוק הגוף , העצמות והשרירים, בפרט בסתיו ובחורף.

חומרים מזינים חשובים רבים נמצאים בציר.

אלו כוללים קולגן, ג'לטין, חומצה היאלורונית, כונדרואיטין סולפט, גליקוזאמין, כונדרויאטין, גליקוזאמינוגליקנים, פרולין, גליצין, סידן, זרחן, מגנזיום ואשלגן. 

כל אלה מסייעים בהתפתחות מפרקים בריאים, עצמות, רצועות וגידים, כמו גם שיער ועור (וכמה זה חשוב אחריי הלידה!)

מחזק את מערכת העיכול כמובן, משפר חילוף חומרים, מפחית דלקות ובעיקר מחזק מחזק מחזק.

אפילו אבותינו הציידים-לקטים הבינו כי שתיית ציר עצמות היא בעלת ערך רב, שכן הגרסא המוקדמת ביותר של הציר מתוארכת מלפני 2,500 שנה.

‍

היות ומדובר בנוזל הוא נספג בקלות במערכת העיכול ואנחנו נהנות מהשפע הזה מיד.

אפשר גם לשתמש בציר בבישול אורז במקום המים למשל, או פשוט לשתות ממנו צ׳ייסר.

המתכון המלא פה.

‍

קמבוצ׳ה

זהו משקה טעים ומוגז קלות שנוצר על ידי תסיסה של מושבת חיידקים טובים (הנקראת סקובי) בתוך תה ירוק או שחור וסוכר. 

התסיסה הזו מייצרת משקה המלא בפרוביוטיקה, נוגדי חימצון התומכים בכבד, ויטמין סי וויטמיני בי שונים.

אפשר לקנות את המשקה מוכן או להכין לבד בבית, את רק צריכה סטרטר.

‍

מחמצת

מחמצת מגדילה את הזמינות של חומרים ביואקטיבים. חומרים ביואקטיבים הינם מולקולות הנמצאות בפירות, ירקות וגרעינים מלאים. כמו למשל קרטנואידים, נוגדי חמצון, חומצות שומן, חומצות אמינו ועוד.

אלו קיימים גם בלחמי שמרים אבל הם זמינים יותר בלחמי מחמצת.

בנוסף, בקמחים יש חומצה פיטית שמורידה את הספיגה של החומרים הטובים בגוף. המחמצת הוכחה כמפחיתה בצורה משמעותית את החומצה הפיטית בלחם ועל כן כל הטוב שיש בקמחים (המלאים כמובן) נספג בקלות רבה יותר בגוף.

יש הרבה מתכונים ברשת להכנת מחמצת, מנסיוני ההתחלה קצת מקרטעת אז הכי קל זה לקחת סטרטר מחמצת ממישהי(ו) אחרת ולהמשיך משם.

‍

לשים לב מה בא במגע עם העור שלנו ומערכת הנשימה שלנו

אנחנו נוטות לחשוב שמה שנכנס למערכת העיכול משפיע על הגוף שלנו יותר מהכל.

עם זאת, העור שלנו הוא דבר חי ונושם. כמו מערכת הנשימה שלנו שיכולה להזדהם מזיהום אוויר, עישון וכדומה, גם העור שלנו יכול לספוג למערכת הדם חומרים מזיקים.

הדאודורנט התעשייתי למשל חוסם את בלוטות הלימפה בבית השחי.

התפקיד של ההזעה באזור הוא לפלוט החוצה רעלים. כאשר יש חומר החוסם את מעבר החומרים האלו החוצה הם נקלעים בפנים ומזהמים אותנו.

ישנם דאודורנטים טבעיים מצוינים שימנעו ריחות ויאפשרו לגוף להמשיך את התפקוד התקין שלו.

באופן דומה השמפו, הסבון, אבקת הכביסה קרם הפנים והגוף וכל חומר שאנחנו מורחות על עצמנו נספג אל מערכת הדם ונכנס אל הגוף שלנו.

המוצרים הטבעיים לעיתים עולים קצת יותר אבל הגוף שלנו יקר הרבה יותר. אפשר להזין את העור שלנו עם מוצרים טבעיים, להריח טוב ולהרגיש נעים, מבחוץ ומבפנים.

ואם כבר ציינתי את הנשימה אז גם חומרי הניקוי שאנחנו משתמשות בהם, כמו אקונומיקה, נכנסים אל המערכות הפנימיות דרך הריאות. חומץ הוא חומר ניקוי מצוין ואפשר להשרות אותו עם פרחי לבנדר כדי לעדן את הריח שלו.

אפשר גם להכין חומץ הדרים בבית בפשטות שהריח שלו קל יותר מהחומץ הקנוי, כמו בסרטון הנפלא הזה של אבישג.

בנוסף ישנם חומרי נקיון טבעיים  שניתן לקנות שמריחים טוב או לא בכלל.

במהלך ההריון לא הייתי מסוגלת להריח את החומץ אבל היום, אחריי הלידות, אני לא חווה את זה כאתגר. 

‍

המצב הנפשי

כולנו כבר יודעות שיש קשר הדוק בין גוף לנפש.

אם את מרגישה מוצפת, עמוסה ומותשת בחלק ניכר מהיום חשוב למצוא את הדרכים לשחרור קיטור והתאווררות.

כשאנחנו מותשות בלב הגוף פתוח יותר בפני מחלות ולעיתים מחלה מגיעה כי אנחנו פשוט צריכות לנוח במיטה יום או יומיים.

חשוב מאוד בתקופת הפוסט-פארטום להיות במנוחה מקסימלית.

מינימום עבודות בית ובישולים, טיפול בתינוק זה בהחלט הרבה על הצלחת.

אבל תקופת העייפות אינה נגמרת אחרי 6-8 שבועות, אלא נמשכת עוד זמן רב.

אם נזניח את עצמנו תחושות הדכדוך והתבוסה יציפו אותנו.

‍

לסיכום, עלינו לדאוג לעצמנו בקשת רחבה. 

גם בתזונה, גם בחומרים שאנחנו משתמשות בהם וגם בנפש.

אם נטפח את עצמנו באופן הזה כולם יצאו נשכרים, ובייחוד אנחנו.

‍