10 טיפים להתמודדות עם תקופת הניו בורן

מגיעה הביתה מבית החולים, תשושה, שמחה, חוששת.

הימים הראשונים מביאים איתם הרבה לחצים קטנים ועם זאת גם הרבה זמן על הספה, בהנקה או בקבוק, שינה עליך, מנוחה שלך.

עבורי הימים הראשונים היו קצת אופוריה, מצד אחד רגשנות רבה ובכי, מצד שני אהבה, התמוגגות, רוגע.

ככל שנקפו הימים האתגרים התחילו לצוף…

שיעמום משעות מרובות עם תינוק שלא עושה הרבה אבל גם לא רוצה להיות הרבה לא בידיים, עייפות מהלילות המקוטעים, שחיקה, לימבו רגשי מההורמונים, חוסר סדר ושגרה, דאגות- האם אני עושה את זה בסדר? האם אני מצלקת אותו לכל החיים?

אני חושבת שיותר מהכל הדאגות שוחקות אותנו עד דק.

אנחנו מבקרות את עצמנו, שופטות, פוסלות, מענישות מבפנים.

אילו רק נהיה יותר רכות כלפני עצמנו הכל ירגיש לנו אחרת.
חשוב לי להגיד לך ששום דבר שאת עושה כרגע לא יצלק אותו לכל החיים.

גם לא יווצר לו הרגל רע שישאר לנצח.

התינוקות שלנו נולדים גמישים מאוד ואם הבנת שמשהו שעשית לא היה נכון עבור התינוק שלך, פשוט עשי אחרת. התינוק שלך לא ישאר בתוך החוויה הקודמת, התינוקות שלנו חיים את הכאן ועכשיו ויש לנו הרבה מה ללמוד מהם במקום הזה.

את תעשי טעויות, אין ספק שאני עשיתי וממשיכה לעשות. 

הכי חשוב הוא שאת עושה הכי טוב שלך ומאהבה, הטעויות הן פשוט חלק מהדרך.

כמו שהתינוקות שלנו לומדים ללכת, נופלים, קמים ומנסים שוב, כך גם אנחנו במסע האמהות.

טיפ ראשון- מיתוס ה״את מרגילה אותו ל..״

נסי להתרכז במה שקיים כרגע. אם כרגע זה עובד לך ונוח לך זה נהדר.

אל תחששי ״שהוא יתרגל״ וכדומה, הרגלים ניתן לשנות והתינוקות שלנו משנים את ההרגלים שלהם כל הזמן. אם זה מקל עלייך עכשיו- לכי על זה! 

אתגרים יש מספיק בדרך, נסי לא להוסיף לעצמך אתגרים איפה שאין הכרח מתוך חשש מהעתיד.

אם תלכי עם הלב שלך ומה שנכון לך ברגע הזה תאפשרי לעצמך נחת, ובהמשך אם תרגישי שזה לא עובד יותר, תוכלי לשנות והתינוק שלך יסתגל לשינוי, סביר שאף מהר יותר ממה שאת חושבת.

כשאנחנו בשלות לשינוי ושלמות עם השינוי התינוקות שלנו זורמים איתנו, כשאנחנו בספקות פנימיים בדרך כלל זה מהדהד אליהם והם מגיבים ביותר התנגדות לנעשה.

טיפ שני- שגרה, שגרה, שגרה?

אז זהו... שאין שגרה.

רבים הדיבורים על בניית שיגרה לתינוקות שלנו.

העניין הוא שהם משתנים כל הזמן, שעות התנומות שלהם, הצרכים שלהם, הכאבים שלהם.

יחד עם השינויים האלו עלינו לשנות את השגרה שלנו.

הדבר שמצאתי שעבד לי הכי טוב היה יעדים קטנים לטווח קצר.

אם כרגע הימים זורמים במין קצב שבו מתאפשר לי לעשות הליכה בשעה קבועה עם העגלה, מה טוב. אנצל זאת עד תום.

יש סיכוי סביר ששבוע הבא זה כבר לא יקרה, כי יירד המון גשם או שהוא יוציא שיניים וכל השינה תתבלגן מחדש.

אם חשוב לך לפנות זמן לפעילות כלשהו שימי אותה כיעד בתחילת השבוע ותחפשי את ההזדמנויות לעשות אותה, שימי אותה בעדיפות על פני מטלות הבית לדוגמה.

טיפ שלישי-קדושת המנוחה

נכון שיש כביסה, כלים וכל השאר, אבל נסי לא להתעסק רק בזה כל היום.

אפשרי לעצמך לרבוץ על הספה ולצפות בסדרה, לישון שנ״צ קצר, לעשות יוגה נידרה כדי להיטען, לקרוא ספר שאת אוהבת ויכולה לצלול בו  כשהוא ישן.

טיפ רביעי- מפגשי אמהות ותינוקות

יש עוצמה במעגל הנשי, במיוחד בתקופה הזו.

בטוח יש לך חברות שהן אמהות גם אך אם הילדים שלהן עברו את שלב הינקות החוויה היא שונה.

יש משהו בלדבר את הקשיים היומיומיים שלך עם אמהות שחוות אותו הדבר בידיוק ממש כרגע שנותן נחמה וכוח. 

מה גם שלפעמים תשמעי טיפ שיבוא לך בול ויעשה שינוי חיובי בחייך.

טיפ חמישי- תדברי על זה

יש המון רגעים יפים, שאת מוצפת באהבה ומתמוגגת על הפלא שבזרועותייך.

לצד אלו, יש המון רגעים מאתגרים, מורטי עצבים, מתישים ומחזוריים.

הרגעים האלו יכולים לגרום לנו להרגיש מאוד לבד כשאנחנו מתביישות בתחושות שהם מעלים לנו.

לדבר על זה, אפילו סתם בקול רם עם אלוהים או העץ שבחצר יכול לאוורר את התחושות האלו.

לדבר עליהם עם חברה למסע ההורות יכול לגרום לך להרגיש הרבה יותר ביחד בתוך זה.

טיפ שישי היי בחמלה

כלפיי עצמך.

אם זה התינוק הראשון שלך את בתהליך למידה ואת לומדת כל יום דברים חדשים.

כמו בכל דרך חדשה, את תעשי טעויות גם כשתחשבי שאת עושה הכי נכון והכי טוב שלך, וזה בסדר גמור.

היי רכה כלפיי עצמך כשאת מתבוננת על רגע שבו לא היית האמא שאת רוצה להיות, זכרי שיש פה עקומת למידה.

  1. תזכרי שזה יעבור.

זה ממש ממש זמני.

לפעמים זה לא מנחם, במיוחד ביום הרביעי ברצף שבו קמת מלילה קשוח ואת לא זוכרת איך מחייכים, אבל באמת שזו תקופה.

יגיע היום בו יהיו לך בעיקר לילות מלאים שוב ויהיה לך יותר זמן לעצמך.

טיפ שמיני- תרגלי הודיה

לתרגל הודיה זו מתנה לחיים בכלל ובתקופה מאתגרת זו את יכולה להעניק לעצמך רגע של לראות את הטוב בכל יום ויום, גם בימים שבהם היה לך ממש קשה והכל נראה הפוך ושחור.

להודות על מה שטוב מזכיר לנו לשים את הפוקוס על הדברים שמהם נרצה עוד בחיים.

בנוסף, כשאנחנו מצליחות לראות את הרגעים היפים בסוף יום מתיש אנחנו מזכירות לעצמנו למה כל המאמץ שווה את זה.

טיפ תשיעי- תמצאי את העוגנים שלך

עוגנים הם מה שמחזיר אותנו למרכז שלנו, לכוח הפנימי המניע שלנו.

אם תעשי לעצמך רשימת עוגנים תוכלי לפנות אליה ברגעים שבהם את מותשת ומרוקנת ולמלא את המצברים.

טיפ עשירי- שתפי את בן הזוג שלך במה שאת עוברת

גם אם הוא עמוס בעבודה וגם אם הוא לא מאלה שאוהבים לדבר על רגשות, האמיני שהוא רוצה להיות חלק אינטגרלי מהגידול של הילד שלכם.

אבות רבים מוצאים אתגר גדול בשלב הינקות כי דיי אין להם מושג איך להתמודד עם התינוק, בדיוק כמונו, אבל הם תחת הרושם שלנו דווקא יש את כל התשובות.

תשתפי אותו בקשיים שלך ממקום אוהב, כמו שהיית משתפת איתו בעבר בדברים שאתגרו אותך, לפני ההורות.

הזמיני אותו להתקרב ולהיות חלק, תהני מהעוגן שהוא עבורך.

לסיכום,

אני חושבת שהמעבר החד מחיי העצמאות לחיי האמהות הוא מעבר מאתגר מאוד שאנחנו לא מוכנות אליו.

אנחנו מתכוננות ללידה, אפילו להריון, אבל אף אחד לא מכין אותנו להורות. 

בדרך כלל אנחנו מחפשות תשובות אחריי שאנחנו נתקלות בקשיים.

זהו מעבר מטלטל ולכן הוא דורש התאמות, שינויים, התגמשות והמון חמלה כלפי עצמנו.

מיום ליום את מסתגלת, האמיני ביכולת הלמידה שלך, דעי שיגיע הרגע שהדברים ירגישו קצת יותר פשוטים.

בואי נהיה חברות

בקצרה ולעניין לאמא עייפה
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.