רשתות חברתיות והשפעתן על חווית האמהות

איך נראו חיינו פעם? לפני הרשתות?

משעממים יותר?

או מלאים יותר?

מצד אחד ידענו פחות על אחרים והם ידעו פחות עלינו ואת התמונות הכי יפות שלנו או של הקטנטנים שלנו לא ראו הרבה אנשים, מצד שני... האם התעסקנו קצת פחות בהשוואות? יותר בלחוות את הרגע ופחות בלחפש את זוית הצילום הטובה ביותר?

בואי נודה על האמת- קנאה תמיד היתה פה ולא תלך לשום מקום.

זה עוד אחד משלל הרגשות שלא מצתלמים טוב אבל כולנו חווים אותו מידי פעם.

גם לפני הרשתות החברתיות היה קל לראות את הדשא של השכנה ירוק יותר, אבל הרשתות החברתיות הרחיבו את הסקאלה, פי מליון.

היום אני לא רק רואה את הדשא של השכנה שלי, אני רואה גם את הדשא של מישהי שמעולם לא פגשתי וגרה בקצה השני של העולם ואני יכולה להרגיש, בדיוק באותה מידה כמו עם השכנה, ששלה ירוק יותר.

העניין הוא, שכמו עם הדשא, התמונות באינסטגרם הן רק חלק מתוך השלם, אולי החלק המטופח ביותר.

אני לא רואה בתוך חדרי חדרים ואת מה שקורה מאחורי המצלמה.

אני רואה רק את מה שהמעלה רוצה שאני אראה, וכמובן שאלו רק הרגעים היפים והמוצלחים, אלו שהיא נראית בהם הכי טוב, אם השנה, אשת חיל, זו שמספיקה הכל תמיד.

הריי מתי מתחשק לנו לצלם? ולהעלות את התמונות?

ברגעים המתוקים, המשמחים, אלו שהלב התרחב בהם.

כשאנחנו בלב משבר ומריטת שיער אנחנו לא רוצות שאף אחד חיצוני יראה אותנו, ובוודאי שאנחנו לא מצלמות ומעלות.

אבל כשאנחנו רואות את האינסטגרם או הטיקטוק של ההיא שהכל תמיד מושלם אצלה ויש לה ים סבלנות מיד אנחנו משליכות שהיא ככה תמיד.
ואם ראינו את הפוסט שלה ביום שבו אנחנו מרגישות שלא הולך לנו מיד אנחנו נשאבות עמוק יותר למערבולת כי ההשוואה מתחילה להעמיק ותחושת הכישלון גוברת.

כשאני ביום פחות טוב אני משתדלת לצמצם, ואם אפשר להמנע לגמרי, מהרשתות.

ברור לי שיש סיכוי דיי טוב שאראה פוסט שילחץ לי על הנקודה.

באופן כללי אני משתדלת לעקוב אחריי (א)נשים שמיצרות בי השראה, מחזקות אותי, מלמדות ומעשירות אותי ולהוריד עוקב מאלו שבאופן קבוע מעלות בי את הקנאה.

אני מאמינה שחשוב לשים לב מול מי הקנאה שלי תמיד נוכחת ולבדוק פנימה על מה בדיוק זה יושב, כי יכולה להיות פה למידה והתפתחות, ויחד עם זה, אני לא צריכה להמשיך לטלטל את הפתיון לנגד עיניי.

הרשתות החברתיות יכולות להיות דבר נפלא, עולם תוכן מעשיר ומרענן, ובאותה מידה הן יכולות להיות מקור לתחושת כשלון והחמצה.

אם את מרגישה שאת יותר בחוויה השלילית מאשר בחיובית עשי נקיון ברשת שלך ובחרי את התכנים שעושים לך טוב בלב.

ותמיד זכרי, מה שאת רואה הוא קצה המזלג, קצה שנבחר בקפידה, נערך והוגש לך עם מחשבה תחילה. זה לא כל הסיפור.

בואי נהיה חברות

בקצרה ולעניין לאמא עייפה
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.